סדר יום חברתי-משפטי/ מיכל גדו
השכלה היא המפתח לצמצום העוני
השבוע פורסם דו"ח העוני השנתי של המוסד לביטוח לאומי, מספר ימים לפני פתיחת שנת הלימודים. קיים קשר הדוק בין הדברים: השכלה היא אמצעי מובהק להיחלצות ממעגל העוני, והשקעה בחינוך מניבה תוצאות גם במישור האישי וגם במישור החברתי
כמדיי שנה, פרסם השבוע המוסד לביטוח לאומי את דו"ח העוני השנתי. הנתונים העולים מהדו"ח קשים, קשים מאוד: רבע מאוכלוסיית ישראל מוגדרת ענייה, כמעט מחצית מאוכלוסיית העניים (המהווים שמינית מאוכלוסיית ישראל) הם ילדים. בסמיכות לפרסום דו"ח העוני, נפתחת שנת הלימודים בימים אלו ממש. הקשר בין שני האירועים הללו אינו מתמצה בתקופת התרחשותם.
מחקרים מראים כי קיים קשר הדוק והפוך בין השכלה להימצאות מתחת לקו העוני. ככל שרמת ההשכלה עולה, כך קטן הסיכוי להימצא מתחת לקו העוני. על פי מחקרים אלה נמצא נדבך עיקרי של הפתרון לבעיית העוני, בכיתות הלימוד.
שינויים בדרישות השוק
בשלושת העשורים האחרונים אנו עדים לתופעה כלל עולמית, של שינוי בדרישות השוק לעובדים. בעוד הדרישה לעובדים מיומנים ומשכילים הולכת וגדלה, הרי שהדרישה לעובדים בלתי מיומנים וחסרי השכלה נמצאת בירידה מתמדת. בישראל התופעה צברה תאוצה בעיקר בעשור האחרון.
תופעה זו, שמכונה "צמיחה בלתי מאוזנת", משפיעה על השכר המוצע לעובדים משני הסוגים. בכל הנוגע לעובדים חסרי השכלה, הרי שהירידה בביקוש הביאה לצמצום ניכר בשכר. בעוד שבשנות ה-70 הרוויחו בעלי השכלה נמוכה 80% מהשכר הממוצע במשק, הרי שהיום מרוויחים בעלי השכלה נמוכה 60% מהשכר הממוצע במשק בלבד.
גידול היקפי הסחר הבינלאומי ואספקת מוצרים עתירי עבודה ממדינות שבהן כוח העבודה הבלתי מיומן זול במיוחד, לצד כניסת עובדים זרים למשקים מפותחים (בכלל זאת למשק הישראלי) החריפה עוד יותר את הבעיה ופגעה עוד יותר בשכר הנמוך ממילא.
התשואה על ההון האנושי גבוהה
ירידת השכר לעובדים חסרי השכלה באה במקביל לגידול התשואה על ההון האנושי. גידול התשואה על ההון האנושי הביא לכך שההשכלה הגבוהה משתלמת לא רק מן ההיבט האינטלקטואלי, אלא גם מן ההיבט הכלכלי. אל המעבר מתעשיות מסורתיות ועתירות עבודות לתעשיות מתקדמות יותר, כפי שקרה בישראל וביתר העולם המערבי מתלווה העלייה בדרישה לעובדים משכילים. תשואה על השכלה, פירושו – שיעור הגידול בשכר בעקבות רכישת מקצוע או השכלה גבוהה.
התשואה על ההשכלה גדלה מאוד לאורך שנות ה-90, ובעיקר גדלה התשואה על השכלה אצל נשים. יש כלכלנים שמסבירים באמצעות הגידול על התשואה להשכלה את העובדה שפחות ופחות נשים בוחרות להישאר בבית כעקרות בית. התשואה על ההשכלה הפכה את השהות בבית עבור נשים בעלות יכולות ל"יקרה מדיי", שכן השכר שאותו הן יכולות לקבל מחוץ לבית הוא גבוה.
רמת ההשכלה גדלה לאורך השנים
גם בקרב נשים וגם בקרב גברים, חל גידול ברמת ההשכלה הממוצעת לאורך שנים. הדרך למדוד את רמת ההשכלה לאורך שנים היא לפי מספר שנות הלימוד של הפרט. אם בשנות השבעים עמד מספר שנות הלימוד הממוצע של נשים על 10 שנות לימוד, הרי שבסוף שנות התשעים הוא עמד על 14 שנות לימוד. גם אצל גברים חל גידול, אך הוא מתון יותר. מ-12 שנות לימוד בממוצע בשנות השבעים, ל-14 שנות לימוד בממוצע בסוף שנות התשעים.
הגידול בהשכלה מביא לגידול בצמיחה
הגידול ברמת ההשכלה בישראל לאורך השנים, ממש כבמדינות מערביות אחרות, הכרחי לשם שמירה על תוואי צמיחה תלול יחסית. הגידול בשיעור המשכילים באוכלוסייה מביא לגידול הצמיחה השנתית במשק ומשפיע בסופו של דבר על הכלכלה הישראלית ועל המשק כולו.
היכולת להתמודד בשוק הגלובלי ולהתחרות במשקים אחרים מצריכה רמה טכנולוגית גבוהה. אם ישראל רוצה לראות עצמה בשורה הראשונה, יחד עם מדינות מתקדמות ומערביות, היא זקוקה לרמה גבוהה של הון אנושי, שיוכל להחזיק רמה טכנולוגית גבוהה על ידי הטמעת טכנולוגיות חדשות. לשם כך נדרשת השכלה רחבה בקרב חלקים גדולים ככל האפשר של האוכלוסייה. הכלכלנית ד"ר מוריה אבנימלך מראה כי תרומת רמת ההשכלה לצמיחה הכלכלית גדולה ממה שהעריכו בעבר ועולה על התרומה של רמת ההון שמושקעת ביחס לעובד (הכסף המושקע בפיתוח מוצר או ענף, ביחס למספר העובדים בענף).
השכלה כמכשיר לצמצום אי השוויון ולטיפול בעוני
פערים בהשכלה מהווים גורם מרכזי ליצירת פערים חברתיים ואי שוויון כלכלי. עוני הוא במקרים רבים תולדה של חוסר השכלה, ולראייה: ב-75% מהמשפחות הנמצאות מתחת לקו העוני השכלתו של ראש המשפחה היא נמוכה, כלומר – עומדת על פחות מ-12 שנות לימוד. ד"ר אבנימלך טוענת גם כי השכלה מגדילה הכנסה, גם בקרב בעלי IQ נמוך, וכן טוענת שהשכלה מגדילה את ההכנסה בעיקר בקרב אנשים מרקע סוציו-אקונומי נמוך.
מחקר שבוצע בבנק ישראל הראה כי השכלה מצמצת פערים, והדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בהשכלה גבוהה, כלומר לימודים על תיכוניים, ובעיקר תארים מתקדמים.
מדוע המדינה צריכה לסבסד את ההשכלה הגבוהה
על אף התשואה הגבוהה להון אנושי, והגידול בשכר ובמדרג החברתי שמתלווים אליה, מדובר בכל זאת בהשקעה שמוגדרת כ"ציבורית" ולא בהשקעה שהמגזר הפרטי לוקח על עצמו. המדינה מספקת חינוך חינם במסגרת חוק חינוך חובה וכן מסבסדת את הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה.
סבסוד החינוך מאפשר צמצום מימדי העוני ואי השוויון, מביא להקטנת הצורך במתן קצבאות ותשלומי תמיכה לנזקקים וכן מאפשר למשק להשיג נתוני צמיחה גבוהים יותר. העובדה שלהשכלת הפרט השפעה חיצונית על כלל החברה רכיב משמעותי בהיגיון הכלכלי שמאחוריי הסבסוד שמעניקה המדינה לחינוך.
לסבסוד החינוך בגיל הצעיר היבט נוסף, מוסרי. סבסוד החינוך והענקת חינוך ברמה טובה ואחידה לכלל התלמידים במערכת החינוך מאפשר צמצום פערים ומממש הלכה למעשה את רעיון שוויון ההזדמנויות. בגילאים הצעירים מי שמקבל את ההחלטה על רמת החינוך שיקבלו הילדים, אלו הם ההורים. משיקולים כלכליים, או כתוצאה מקוצר רואי, עלולים ההורים לקבל החלטה שגויה, שתפגע בסיכוי ילדיהם להצליח בעתיד ובמקרים של משפחה ענייה- להיחלץ ממעגל העוני.
מתן אפשרות אמיתית לכלל התלמידים ובעיקר לתלמידים משכבות חלשות – סוללת את הדרך להקטנת הפערים ולצמצום מימדי העוני!
לקביעת פגישת ייעוץ אישית או לקבלת פרטים חייג 02-5882367
או השאר פרטים בטופס צור הקשר ונחזור אליך בהקדם:
Saving...